סינוואר הזהיר מפני שידע שישראל תתעלם

החשיפה על המסר שהעביר מנהיג חמאס, שהועבר לכאורה דרך שליט איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, אינה התרעה מבודדת • היא מצטרפת לרצף ארוך של איומים פומביים, רמזים ותוכניות שישראל פירשה דרך הקונספציה לפיה חמאס איננו מעוניין במלחמה • נכונותו של סינוואר להזהיר מלמדת כי היה מוכן לדחות זמנית את המתקפה תמורת הישגים - וכי לא חשש שאזהרותיו יסכלו אותה • פרשנות הרבה לפני האזהרה המדווחת: ישראל התעלמה מכל הסימנים המעידים (סינוואר, ארכיון) | צילום: Ali Jadallah/Anadolu Agency , getty images לפי התחקיר שפורסם היום ב"הארץ", שבועות ספורים לפני 7 באוקטובר העביר יחיא סינוואר מסר שלפיו הוא מכין לישראל "הפתעה מארץ ההפתעות", "מבצע אימתני" ו"רעידת אדמה". המסר הועבר דרך מתווך פלסטיני והגיע לשב"כ ב-15 בספטמבר 2023. על פי התחקיר, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אף הזהיר את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי סינוואר מתכנן אירוע גדול. לשכת ראש הממשלה מכחישה את עצם השיחה וקבלת האזהרה מבן זאיד. אך גם אם קיום השיחה דורש בירור עובדתי, המסר המיוחס לסינוואר הוא רק אחד מאזהרות רבות שהגיעו לישראל וזו התעלמה ממשמעותן. הכשל הזה לא נבע בשל מחסור במידע, אלא בעיקר בשל היעדר פרשנות רצינית של התמונה הכוללת ושתי החלופות שחמאס שקלה. בתמצית, האזהרות היו צריכות להיות מפורשות כך: סינוואר ושלושת מקבלי ההחלטות סביבו - רוחי משתהא, מוחמד דף ומרוואן עיסא - בונים את כוחו של חמאס וחותרים למטרה האסטרטגית של השמדת ישראל כחלופה מרכזית. עם זאת, הם מוכנים לשקול במחיר הנכון חלופה הדוחה את המתקפה האסטרטגית למועד מאוחר יותר לטובת הישגים מיידיים, ובראשם שחרור האסירים, הקלת הסגר וצמצום נוכחות ישראל בהר הבית. סינוואר לא חשש לרמוז לגבי תוכניותיו וחלופותיו משום שהבין שישראל איננה מבינה את כוונותיו, ולכן איננה מתכוונת לסכל את ההתקפה בכל מקרה. השיחה בין השניים: אזהרה אחת מני רבות ששמעו בישראל (נתניהו ומוחמד בן זאיד, ארכיון) | צילום: פלאש 90, getty images מנגד, בישראל הוכנס כל סימן למסגרת המחשבתית המוכרת - חמאס רוצה כסף, הקלות ותעסוקה. הוא מורתע ואם תהיה הסלמה, היא תתרחש כנראה ביהודה ושומרון או סביב בתי הכלא. "רעידת האדמה", כמו התראות אחרות, פורשו כאיומים נקודתיים ולא כהתראות אסטרטגיות. כבר ב-2014 החלה ועדה בעזה לעסוק בתכנון "היום שאחרי" שחרור פלסטין ומחיקת ישראל מן המפה. תוכנית זו זכתה בחמאס לשם "הבטחת אחרית הימים". ב-2018 נחשפה מערכת הביטחון לתוכנית מתקפה רחבת היקף על ישראל ברוח "הבטחת אחרית הימים", שזכתה לשם הקוד "חומת יריחו". באותה שנה הודיע סינוואר בפומבי, כמסר מפיו של מוחמד דף, שכל עימות עם ישראל מקרב את מימוש "הבטחת אחרית הימים". ישראל הכירה הן את המתווה המבצעי והן את המסגרת האידיאולוגית שבתוכה נבנה, אך התוכנית נתפסה ככמעט דמיונית ו"פנטזיונרית". במאי 2021 הזהיר הפרשן העזתי עבד אל-בארי עטואן שיש להתייחס ברצינות להבטחותיו של דף בדבר הכוונות לממש את הבטחת אחרית הימים. ארבעה חודשים אחר כך נערכה בעזה, בחסות סינוואר, ועידת "הבטחת אחרית הימים - פלסטין אחרי השחרור". משתתפיה דנו במינוי מושלים, בהקמת מוסדות שלטון, במערכת משפט, בתשתיות ובניהול נכסי ישראל לאחר שתימחק מן המפה. גם גורלם של היהודים שיישארו לאחר "השחרור" נדון. הוחלט שלאחר השמדת אנשי כוחות הביטחון וגירוש שאר האזרחים, תשעבד המדינה הפלסטינית בעלי מקצוע ישראלים חיוניים כעובדי כפייה. באפריל 2022 חשף סינוואר את דבר המגעים החשאים שהתקיימו בין חמאס לישראל בקהיר. הוא קרא לכל הפלגים להתכונן למערכה גדולה אם ישראל לא תשנה את מדיניותה באל-אקצא, והזהיר מפני מלחמה אזורית ודתית. באוגוסט 2022, כפי שעולה ממסמך שלל שכתב, הוא כבר הגדיר את הכוחות שיוקצו לכיבוש דרום ישראל ואת דרכי הפעולה כלפי אזרחים. חודש לאחר מכן גיבשה הזרוע הצבאית תוכנית הונאה שנועדה להטמיע בישראל את הרושם שחמאס מורתע ומעוניין בהקלות אזרחיות. דחו את הפעולה - כדי להמשיך ולהשיג הישגים זמניים חשובים עבורם (כוחות חמאס ברצועה, ארכיון) | צילום: רויטרס בדצמבר 2022, ביום השנה ה-35 להקמת חמאס, חשף סינוואר כי מתנהל משא ומתן חשאי עם ישראל בסוגיית האסירים. הוא טען שהזמן שהוא מקציב למשא ומתן מוגבל ואיים שאם ישראל לא תענה לדרישותיו ותשחרר את האסירים, תפעל חמאס לשחררם "בדרכים אחרות". בין האיומים הרבים שהשמיע באותו נאום הופיע גם דימוי השיטפון שנעשה לשם החמאסי של מתקפת 7 באוקטובר - "מבול אל-אקצא". סינוואר לא היה היחיד שאיים לאורך המשא ומתן שהתקיים באותם הימים. גם מרוואן עיסא ורוחי משתהא נשבעו פומבית לשחרר את האסירים ואיימו לנקוט את הדרוש לשם כך. שבועות ספורים לפני הטבח הגיעו גם מסרי "רעידת האדמה" ומסר חשאי שהעביר סינוואר לישראל שחשף ירון אברהם, לפיו צפויה התלקחות שתשפיע על סוגיית החטופים. המסר לא הובן בישראל כאזהרה על מתקפה צפויה, אלא כאיתות שקשור לסוגיית ארבעת החטופים והחללים שהחזיק חמאס. עלה גם החשד שמדובר ברמז על כוונתו של סינוואר להשתלט על עניינה של החטופה הישראלית, אליזבט צורקוב, שהוחזקה בעיראק. כך או כך, המסר נתפס כהתראה נקודתית ולא אסטרטגית רחבה. שלושה ימים בלבד לפני הטבח הזהיר שוב רוחי משתהא שהיחס לאסירים יביא להתדרדרות וכי המאבק לשחרורם אינו פחות חשוב מן המאבק על ירושלים ואל-אקצא. כיצד מתיישבות האזהרות הרבות הללו עם תוכנית ההונאה שמטרתה הייתה לקדם את המתקפה האסטרטגית על ישראל? התשובה טמונה בהבחנה בין הנחישות לעמוד בהשגת היעד האסטרטגי לבין מוכנות להתפשר על מועד מימושו. סינוואר וחבריו לא היו מוכנים לוותר על בניין הכוח האינטנסיבי שהובילו ועל חזון השמדת ישראל. הם כן היו מוכנים לדחות את הפעלת התוכנית והגשמת החזון האסטרטגי תמורת הישגים זמניים וחשובים מבחינתם, שעליהם דנו במגעים עם ישראל: שחרור אסירים, הקלת הסגר וצמצום נוכחות ישראל בהר הבית. סינוואר הבין היטב שישראל טועה בקריאת מהלכיו - ומזלזלת בהם (ארכיון) | צילום: רויטרס בעיני חמאס, אלה לא היו פשרות הסותרות או מבטלות את החזון האסטרטגי של השמדת ישראל. לשיטתם, כל כניעה של ישראל לדרישות הללו היה מחזק את חמאס ומחליש את ישראל לקראת הגשמת המטרה הסופית. זו למעשה לוגיקת ההודנה המוכנה לפשרה ודחיית העימות מטעמים מעשיים של רצון להתחזק בינתיים, אך ללא ויתור על המטרה הסופית של הכרעת האויב ברגע שניתן יהיה לעשות זאת. המשא ומתן והחלופה הצבאית לא היו אפוא מסלולים מנוגדים. אם ישראל תענה למחיר המופרז שסינוואר וחבריו דרשו - אפשר לדחות את המתקפה ולהמשיך להתחזק; אם לא, עוברים לחלופה הצבאית שכבר הוכנה. שאלה נוספת היא מדוע סינוואר וחבורתו לא חששו שאיומים פומביים יסכנו את התוכנית ויביאו לסיכולה בידי ישראל? התשובה היא שסינוואר למד היטב כיצד ישראל קוראת אותו, וליתר דיוק - טועה בקריאתו. הוא ראה כיצד "חומת יריחו" נתפסת כפנטזיה ערבית, ועידת "הבטחת אחרית הימים" מתקבלת בזלזול, והאיפוק המכוון של חמאס נתפס כהוכחה להרתעה ולא כתוכנית הונאה כפי שאכן הייתה. הוא הבין שישראל שומעת את המילים, אך אינה מאמינה להן; מבינה את המשמעות, אך לא מפנימה ובעיקר - לא מדמיינת אותה כאפשרית. לכן, חמאס יכלה להונות ובה בעת להזהיר כדי לנסות לחלץ הישגים מבלי לוותר על המטרה האסטרטגית. מרגע שגם איום ברעידת אדמה נקלט כרעש רקע, לא הייתה סיבה לחשוש שהצהרות נוספות יחשפו את הסוד. ישראל עצמה סיפקה לסינוואר את ההגנה הטובה ביותר על תוכניתו כשחסרה כל אמונה בכוונותיו וביכולותיו לתקוף. >>> ד"ר הראל חורב הוא היסטוריון, מומחה לחברה הפלסטינית וחוקר בכיר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון שבאוניברסיטת תל אביב